תחבושות

תחבושות נועדו למנוע זיהום פצעים חיצוניים ולסייע בתהליך ההגלדה והריפוי. למניעת תזוזת התחבושות משתמשים באגד.

גאזה סטרילית פצעים קלים חובשים בדרך כלל בגאזה סטרילית. איברים מסויימים כגון אצבעות קל יותר לחבוש במהירות באמצעות גליל גאזה. את שכבת הגאזה אפשר לכסות בתחבושת בד ולהדק את שתי התחבושות באגד דביק. לפני חבישת פצע יש לנקותו במים ובסבון ובד"כ כדאי למשוח על הפצע משחה קוטלת חידקים שאינה מתייבשת, כדי למנוע הידבקות הגאזה לפצע.

תחבושת לחץ דימום שופע, למשל עקב היפגעות עורק, עוצרים באמצעות רפדית (פד) גאזה שמניחים בין הפצע לבין התחבושת החיצונית, ומהדקים את התחבושת היטב – תחבושת לחץ. אמצעי זה הוא זמני בלבד ויש להקפיד לא להאריך בו.

תחבושת תמיכה משמשת לתמיכת גפיים שבורים או נקועים וכאמצעי עזר בתיקון עיוותים. למניעת תזוזתו של מפרק נקוע ולמטרות דומות מתאימה תחבושת אלסטית בעלת סגר דביק.

תחבושת גבס תחבושת קשיחה עשויה גאזה ספוגה גבש יבש. מרטיבים אותה, כורכים אותה ללא שהות סביב האיבר הפגוע והיא מתייבשת ומתהדקת עליו בחוזקה. את תחבושת הגבס כורכים מעל שכבת גאזה, להגנה על העור, ולפני החבישה משיבים למקומם ומקבעים כראוי את המפרק הנקוע או את שני חלקי העצם השבורה. אם אזור הפגיעה נפוח, יש להחליף את תחבושת הגבס עם שוך הנפיחות. תחבושת גבס עלולה לשבש את זרימת הדם התקינה ולגרום נזק חמור. משום כך החולה חייב לפנות לרופא מייד כשהוא חש כאב חזק או הלמות דופק בחלק הגוף הנתון בגבס, או אם העור סביב הגבס משנה את צבעו.

סד קיבוץ זמני של עצם שבורה או נקועה מבצעים באמצעות סד מטיל דק של חומר קשיח כלשהו המונח בצד אחד של השבר או הנקע ונכרך בתחבושת כדי למנוע תזוזת האיבר הפגוע.

אחות המגיעה לבית המטופל לבצע חבישה מוגבלת באמצעים שלרשותה, ולעיתים יכולה לבצע רק חבישה זמנית. למראה הפצע הנתון האחות יכולה להמליץ על המשך טיפול או ביקור אצל רופא.