על הקשר בין האחות למטופל

קשר הוא תהליך שמתחיל עם הכרות המטופל, מעורבות בתהליכים שעוברים עליו ובהמשך מלווה בתגובות ספונטניות של האחות. האחות שמצליחה ליצור קשר אישי עם מטופל מהווה דוגמה גם במדע וגם באומנות מתן שרותי אחיות.

קיימות ארבע קטגוריות עיקריות בהן יכולה אחות לקחת חלק במהלך עבודתה: 1. קשר עם המטופל כחלק משגרת עבודתה 2. האחות כמהווה דוגמה אישית למטופל 3. אחות העוברת שינוי אישי במהלך עבודתה 4. אחות המצליחה לתקשר עם מטופל כחלק מתהליך של החלמה

הקשר בין מטופל לאחות הוא קשר מיוחד, מילולית ופיזית. תפקידה של האחות הוא לסייע למטופל בצרכיו הפיזיים כגון: סיוע בעמידה, בהליכה, באכילה, בצרכיו הרפואיים כגון: בדיקת סוכר, בדיקת לחץ דם, מתן זריקות, מתן תרופות. בעקבות הקשר הפיזי בין המטופל לחולה, נרקם לרוב גם קשר אישי-רגשי ובעל פן פסיכולוגי המתבטא בעיקר מילולית בעידוד, הסברה, שאילת שאלות, הודייה. בשנת 2008 התפרסם מאמר על מחקר שבדק 182 מקרים של מגע בין אחות למטופל גילה כי 178 מקרים כללו מגע לא הכרחי של האחות במטופל, כלומר מדובר במגע מעודד ומרגיע ולאו דווקא, מגע לסיוע בצרכים פיזיים.

יחסי אחות-מטופל הם לב ליבה של הטיפול כולו. אחיות מוצאות את הקשרים המשמעותיים ביותר עם מטופלים כאשר הן מרגישות קשורות אליהם. מחקרים מראים שלאחיות אין מספיק זמן ראוי עם המטופלים שלהן והזמן שהן מקדישות בפועל מצטמצם לטיפול ההכרחי והנחוץ ביותר. בדרך-כלל מדובר בפעולות משימתיות שהן חלק משגרת היום. קיימת חשיבות עליונה ביצירת קשר אישי עם מטופלים בשל ההשפעה הישירה על ההחלמה. מדובר בתהליך שמתרחש לרוב באופן ספונטני.

מערכת היחסים היא רגשית ואישית והאחות מרגישה חיבה כלפי המטופל. האחות מרגישה את הקשר כבועה של אנרגיה שסובבת סביבה וסביב המטופל, האווירה ביניהם תהיה חמה, רגועה ושלווה. כשם שהאחות תורמת למטופל לשיפור מצבו הבריאותי, כך הקשר תורם גם לאחות שמצליחה לראות דרך המטופל את מטרת החיים בבהירות.